החלטה בתיק ת"א 54188-01-11

1.         להלן החלטתי בבקשת נתבעים מס' 1-3 , 5-8, 10-12, 14, 16-17, 19-22, 24-26, 29, 31-33, 35-36, 38-45, 47, 49-54, 56, 58-68 לביטול פסק הדין שניתן נגדם ביום 16.11.12, ולפיו חוייב כל אחד מהם לשלם לתובעת סכומים הנעים בין כ-6,000 ש"ח לבין 8,600 ש"ח (להלן: "פסק הדין"). 

            כל הנתבעים המפורטים לעיל, למעט נתבעים מס' 5, 10, 11, 35 ו-49 ייקראו להלן: "הנתבעים".

2.         התובעת הינה חברה הרשומה כדין בישראל ומכתב התביעה עולה כי הצדדים בעלי הדין -הנתבעים כמוגדר לעיל כמו גם אחרים שהתביעה הוגשה נגדם - התקשרו ביניהם בהסכם לפיו נתנה התובעת לכלל הנתבעים שירותי ניהול בבניין בו הם מתגוררים. הנתבעים כמוגדר לעיל, כמו גם יתר הנתבעים בתביעה, לא שילמו את חובם לתובעת ואף ביטלו את ההסכם עימה. מכאן התביעה לפיה התובעת ביקשה לחייב כל אחד מהנתבעים בסכומים לגביהם ניתן פסק הדין.

3.         כל הנתבעים, למעט נתבעים מס' 5, 10-11, 35 ו-49,  היו מיוצגים בתביעה באמצעות עו"ד דאז אילנית טפלר, והם הגישו כתב הגנה מפני התביעה. נתבעת מס' 35 לא היתה מיוצגת בתביעה ולא הגישה כתב הגנה.

4.         להלן השתלשלות העניינים הרלוונטית למתן פסק הדין נגד הנתבעים:

-          ביום 10.10.11 התקיים דיון מקדמי בתביעה. לדיון הנ"ל לא התייצבה עו"ד (דאז) טפלר   על אף כי הוזמנה כדין ובקשתה לדחיית מועד הדיון אשר הוגשה יום אחד לפני מועד הדיון, נדחתה. במהלך הדיון עתר ב"כ התובעת למתן פסק דין בהעדר התייצבות, אולם בקשתו נדחתה ותחת זאת  הנתבעים חוייבו בהוצאות משפט בסך של 1,200 ש"ח.

-          ביום 18.4.12 התקיים דיון מקדמי נוסף בתביעה אליו לא התייצבה  עו"ד טפלר.

-          התובעת הגישה בקשה למחיקת כתב ההגנה אשר הגישו הנתבעים בנימוק של אי קיום ההליכים המקדמיים. בהחלטה מיום 31.5.12 נדרשו הנתבעים להגיש תגובתם לבקשה הנ''ל. לאחר ארכות שניתנו הוגשה תגובת הנתבעים ביום 16.7.12 ובה נאמר כי הם יקיימו את ההליכים המקדמיים נשוא הבקשה  עד ליום 30.7.13.

-          ביום 5.9.12 התקיים דיון מקדמי נוסף בתביעה, ושוב ב''כ הנתבעים, עו"ד טפלר, לא התייצבה לדיון ומטיעון ב"כ התובעת עלה כי הנתבעים לא קיימו את ההליכים המקדמיים בתביעה. בנסיבות העניין התובעת ביקשה למחוק את כתב ההגנה של הנתבעים אולם בקשתה נדחתה ותחת זאת  נקבע כי על הנתבעים לקיים את ההליכים המקדמיים תוך 14 יום ולשלם הוצאות משפט בסך של 5,000 ש"ח תוך 30 יום, כאשר תשלום ההוצאות הוא תנאי לאי מחיקת כתב ההגנה.

הנתבעים לא קיימו אחר החלטתי לעיל (למעט שיק שנשלח באיחור לכיסוי הוצאות המשפט).

-          ביום 15.10.12 הושעתה עו"ד טפלר מלשכת עורכי הדין.

-          בשל מחדלי הנתבעים, כמפורט לעיל, ניתן נגדם פסק הדין.  

5.         התובעת הגישה תגובתה לבקשה, התקיים דיון במעמד הצדדים והם סיכמו את טענותיהם.

6.         שקלתי מכלול טענות הצדדים ומצאתי לדחות את בקשת הנתבעים. להלן אנמק.

7.         טענות הנתבעים מופנות לכך כי יש לייחס את המחדלים אשר בעטיים ניתן פסק הדין לבא כוחם דאז, ולא אליהם, שכן הדברים נשעו ללא ידיעתם ומעורבותם. אולם, טיעון זה אינו משכנע בעיניי, שכן, בהתאם לדין "שלוחו של אדם כמותו", ולפיכך מחדליה של עו"ד טפלר הם כמחדליהם של הנתבעים עצמם.

לא זאת אלא זאת, כבר ב- בר"ע 88/72 אורן נ' מיכאל ואח', פ"ד כ"ו (1) 772 נקבע כי באם דחיית התובענה נגרמה על ידי מחדלו של ב"כ התובע, הרי תרופתו של התובע היא תביעת פיצויים נגד פרקליטו.  בהמשך,תוך הפנייה להלכה שנקבעה בפסק דין אורן הנ"ל  פסק בית המשפט ב- ע"א 10152/07 פדידה נ' רפאלי (פורסם בנבו) באומרו:

" בעבר נקבע כי בית המשפט לא ייעתר כדבר שבשגרה לבקשת ביטול פסק דין וככל שהמבקש סבור כי בקשתו נדחתה עקב מחדל של בא כוחו, תרופתו הינה לתבוע ממנו פיצויים".

גם בהחלטה שניתנה על ידי הנשיא (בדימוס) ברק ב- בש"א 557/98 פולק נ' עיזבון יעיש ז"ל (פורסם בנבו) נפסקה הלכה דומה, כלהלן:

" אין אני נדרש, במסגרת הליך זה, לשאלת מידת אחריותו של כל אחד מהם (בעל הדין ובא כוחו - ר.ח.) להתעלמות הממושכת מהחלטות בית המשפט - עניין זה נוגע, בראש ובראשונה,  למערכת היחסים 'הפנימית' שבין המבקש לעו"ד שמלה - אך לא למערכת היחסים 'החיצונית' שבין המבקש למשיב ולבית משפט זה".